אבחון גידול במוח מתחיל לרוב בחשד. החשד יכול להתעורר באופנים שונים – בעקבות תסמינים קלים, תסמינים חריפים או באופן אקראי. כמו כן, החשד יכול להתעורר אם מופיעים תסמינים נוירולוגיים במקביל למחלת רקע אונקולוגית. הבנת המהלך הכרונולוגי של האירועים שהובילו לחשד לגידול במוח הינה חיונית לאבחנה ולטיפול ולכן השלב הראשון במפגש עם המטופל הוא שיחה עימו וקבלת תיאור התלונה העיקרית וההיסטוריה הרפואית שלו.

תסמינים קלים

תסמינים קלים שגורמים גידולי מוח יכולים להטעות ולגרום לכך שלא יקבלו התייחסות משמעותית עד שיהפכו למובהקים יותר. לעתים קרובות התסמינים מופיעים כשינויים עדינים בתפקודים הקוגניטיביים של אדם, כגון הפרעות בזיכרון, קשיי ריכוז או שינויים קלים באישיות או בהתנהגות. הבנת התסמינים יכולה לכוון לאבחנה אפשרית. דוגמאות אופייניות:

• גידול באונה המצחית השמאלית עלול לגרום להתפתחות עצבנות יוצאת דופן או אדישות שאינן מתאימות לאופיו של אדם.
• אדם עם אסטרוציטומה בדרגה נמוכה עשוי להבחין שהוא עייף יותר מהרגיל, מתקשה למצוא מילים או חווה בעיות קואורדינציה קלות.
• מנינגיומה קטנה עשויה להופיע רק עם כאבי ראש קלים ומתמשכים השונים מכאבי ראש טיפוסיים של מתח, בדפוס או בעוצמה.

תסמינים אלו לבדם עשויים שלא להעלות מיד חשד לגידול במוח, מכיוון שניתן לייחס אותם לגורמים אחרים כגון מתח או הזדקנות. עם זאת, כאשר הם נמשכים או מתקדמים, או מלווים בהפרעות אחרות, הם מצדיקים הערכה נוירולוגית מקיפה.

תסמינים חריפים

תסמינים חריפים מופיעים בפתאומיות או בעצימות גבוהה והם בדרך כלל חמורים יותר. הם עלולים להיות דרמטיים ומעוררי חשש עבור המטופל ויש סיכוי גבוה יותר שיובילו להערכה רפואית דחופה. לדוגמא:

• הופעה פתאומית של פרכוסים אצל מבוגר ללא היסטוריה של פרכוסים עלולה להצביע על גידול מוחי כגון אוליגודנדרוגליומה.
• ליקויים נוירולוגיים חריפים, כגון חולשה בצד אחד של הגוף (המיפרזיס) או אסימטריה של הפנים יכולים לרמז על גידול שגדל במהירות כגון גליובלסטומה המערבת את הקורטקס המוטורי.

תסמינים חריפים לרוב מייצגים פתולוגיה בסיסית חמורה יותר ודורשים טיפול רפואי מיידי. הם מצריכים ביצוע הדמיה דחופה שיכולה לחשוף נוכחות של גידול מוחי והחלטה על התקדמות לאבחנה וטיפול מהירה יותר.

גרורות מוחיות

מקורן של גרורות מוחיות הינו מסרטן ראשוני שהתפתח באזור אחר בגוף. מדובר בתאים אשר עברו מוטציה נוספת אשר מאפשרת להם לנדוד מאזור הגידול המקורי, להתיישב ברקמת המוח ולשגשג בה. אצל חולים עם היסטוריה ידועה של סרטן אשר מציגים תסמינים נוירולוגיים חדשים יש צורך לבצע הערכה מקיפה בנוגע לקיומן של גרורות מוחיות. סרטן ריאות, שד, מלנומה, קרצינומה של תאי כליה או מערכת העיכול הם הגידולים השכיחים יותר מבין מכלול הגידולים אשר עלולים לשלוח גרורות למוח. לדוגמא:

• מטופל עם סרטן ריאות שמתחיל לחוות תסמינים נוירולוגיים חדשים אשר כוללים כאבי ראש, הפרעות ראייה, חולשת פלג גוף או ליקויים נוירולוגיים אחרים.

החשד לגידולי מוח גרורתיים מוביל לרוב להדמיית מוח מיידית, שכן זיהוי וטיפול בגרורות במוח יכולים להשפיע באופן משמעותי על איכות ואורך חייו של המטופל ויכולתו להתמודד עם המחלה הממארת הראשית.

גידולים הנמצאים באופן אקראי

לעיתים, גידולי מוח מתגלים במקרה במהלך הדמיות מוח שבוצעו מסיבות שאינן קשורות. לדוגמה:

• מטופל עלול לעבור בדיקת CT ראש או MRI לאחר חבלת ראש ובה עלולה להתגלות מנינגיומה מקרית.
• הדמיה עבור בירור תסמינים שלא בהכרח קשורים לגידול המוחי, לדוגמה בירור סחרחורות, כאבי ראש או ירידה בשמיעה, עלולה לחשוף גידול מוחי.

גילוי מקרי עלול להיות חרב פיפיות – הוא יכול להוביל לזיהוי מוקדם של הגידול וטיפול מוצלח בשלב שבו סיכויי הצלחת הטיפול והחלמת המטופל גבוהים, אך מאידך יכול להוביל גם לחשש ולטיפול מיותר שיגרום לנזקים ארוכי טווח שכן לא כל הגידולים יתפתחו ויגרמו לתסמינים. מחקרי אוכלוסייה מראים שממצאים מקריים במוח עלולים להופיע בכ-1% מהאוכלוסייה הבריאה. לכן, היקף הגילוי המקרי הולך וגדל עם הגידול באיכות יכולת ההדמיה ובזמינותה.

גידולים שהתגלו במקרה יבחנו בהקשר לבריאותו הכללית של המטופל ולאבחנה. לא כל הגידולים שהתגלו באופן מקרי דורשים התערבות מיידית, וההחלטה על מעקב או טיפול מתקבלת על בסיס כל מקרה לגופו.

לא כל תסמין הוא בהכרח גידול במוח

בעוד שהתסמינים והסימנים שהוזכרו יכולים להצביע על גידול מוחי, חשוב מאוד להבין שרבים מהאינדיקטורים הללו אינם בלעדיים לאבחנה שכזו. ישנו מגוון רחב של מצבים פחות חמורים אשר יכול להופיע עם תסמינים דומים:

• שינויים קוגניטיביים קלים עשויים להיות ביטוי הקשור לגיל, מתח או מצבים פסיכיאטריים כגון דיכאון.
• כאבי ראש, אחד המצבים השכיחים ביותר אצל בני אדם, נובעים לרוב מסיבות שפירות כמו כאבי ראש מסוג מתח או מיגרנות.
• חסרים נוירולוגיים פתאומיים יכולים להיות תוצאה של שבץ מוחי או התקף איסכמי חולף (TIA).
• פרכוסים עשויים לנבוע מאפילפסיה, הפרעות במלחים בדם או מסיבות אחרות שאינן גידוליות.

לכן, בעוד שאין להתעלם מתסמינים אלה, במיוחד אם הם נמשכים, מחמירים, או מלווים בתסמינים נוספים, יש להעריך אותם באופן מקיף כדי לשלול מצבים אחרים שכיחים יותר וחמורים פחות. גישה זהירה ושיטתית לאבחון תבטיח שהמטופלים יקבלו את האבחנה המדויקת ביותר והטיפול המתאים למצבם הספציפי.

השלב הבא, לאחר קבלת היסטוריה רפואית מן המטופל ותיאור תלונתו העיקרית, היא הבדיקה הנוירולוגית.