בדיקה נוירולוגית הינה הכלי המרכזי בידי הנוירוכירורג להערכה ראשונית של חולה עם חשד לגידול מוחי ומאפשרת הערכה מקיפה של מערכת העצבים ותפקודה. ממצאי הבדיקה יכולים להצביע על ליקויים שמקורם בנוכחות של גידול מוחי ויכולים גם לספק רמזים לגבי מיקומו האפשרי ביחס לרקמת המוח.

בדיקה נוירולוגית מורכבת ממספר מרכיבים מרכזיים:

הערכת המצב הקוגניטיבי: כולל מודעות, קשב, זיכרון, שפה והיגיון. לדוגמה, מטופל עם גידול באונה הקדמית משמאל עשוי להפגין שינויים באישיות או פגיעה בכושר השיפוט.

הערכת תפקוד עצבי גולגולת: ישנם 12 עצבים גולגולתיים, ולכל אחד יש תפקיד ספציפי, כגון תנועת עיניים, תחושת פנים, שמיעה ובליעה. גידול המשפיע על גזע המוח או אזורי מוח מסוימים עלול לגרום להפרעות בתפקוד עצבי הגולגולת. לדוגמה, נוירומה אקוסטית, גידול שפיר של מעטפות עצב הגולגולת ה-8, יכולה להוביל לאובדן שמיעה, סחרחורות ולהפרעות בשיווי המשקל.

הערכת המערכת המוטורית: הערכת הכוח של השרירים, הקואורדינציה של התנועה והרפלקסים. גידול המערב את הקורטקס המוטורי עלול להתבטא בחולשה או שיתוק בצד הנגדי של הגוף.

הערכת המערכת הסנסורית: נבדקת יכולתו של המטופל להרגיש תחושות כגון מגע, כאב, טמפרטורה ורטט. אובדן תחושה או תחושות חריגות עלולים לרמז על גידול המערב מסלולים תחושתיים של המוח או חוט השדרה.

מבחני קואורדינציה: אלה מעריכים את היכולת לבצע תנועות מורכבות בצורה חלקה ויכולים לחשוף בעיות בשיווי משקל וקואורדינציה. גידול במוח הקטן עלול לפגוע ביכולת לבצע תנועות מתחלפות מהירות או לגרום לחוסר יציבות בהליכה.

ניתוח הליכה: התבוננות כיצד המטופל הולך יכול לחשוף מידע חשוב על תפקוד המערכת המוטורית, שיווי משקל וקואורדינציה. גידול המשפיע על המוח הקטן או על המסלולים המוטוריים של המוח עלול לשנות את דפוס ההליכה של האדם.

סימנים חשובים ומשמעותם הקלינית

מספר סימנים נחשבים לדגלים אדומים במהלך בדיקה נוירולוגית ועשויים לרמוז על נוכחות של גידול מוחי:

פפילדמה (papilledema): בצקת של הדיסקה האופטית (האזור בו עצב הראיה נוצר) הנראית לעין בבדיקת קרקעית העיניים יכולה להעיד על עלייה בלחץ תוך גולגולתי, לעתים קרובות עקב גידול.

המיפרזיס (hemiparesis): חולשה בצד אחד של הגוף יכולה להעיד על גידול המערב את הקורטקס המוטורי הנגדי או את המסלולים המוטוריים.

אפזיה (aphasia): קושי בדיבור או בהבנת שפה עלול לרמז על גידול בהמיספרה הדומיננטית בשפה של המוח, בדרך כלל באונה המצחית או הצידית בהמיספרה השמאלית.

אטקסיה (ataxia): חוסר קואורדינציה או הליכה לא יציבה יכולים להיות סימן לגידול במוח הקטן או במסלולי התחושה.

דוגמה למקרה: מטופל עם חולשה מתקדמת בצד ימין של הגוף בשבועות האחרונים, המלווה בכאבי ראש לסירוגין ובאפיזודות של בלבול. במהלך הבדיקה הנוירולוגית, הנוירוכירורג מציין המיפרזיס בצד ימין, אפזיה אקספרסיבית וחסר בשדה הראייה בצד ימין. סימנים אלו מצביעים על נגע אפשרי בהמיספרה השמאלית, המערב את האונה הפרונטלית (חולשה מוטורית ואפאזיה) והטמפורלית (בשל החסר בשדה הראייה). MRI יהיה ככל הנראה השלב הבא על מנות לראות את הגידול החשוד, אשר בהינתן התסמינים המתוארים, יכול להיות גליובלסטומה, גידול מוחי ראשוני אגרסיבי ביותר.

חשיבותה של הבדיקה הנוירולוגית באבחון

הבדיקה הנוירולוגית חיונית לא רק להעלאת ובחינת החשד לגידול מוחי אלא גם להנחיית בדיקות אבחנתיות נוספות. הבדיקה מסייעת בתכנון השלבים הבאים בתהליך האבחון, כגון בחירת שיטות ההדמיה המתאימות. הממצאים מהבדיקה הנוירולוגית מניחים את הבסיס לאסטרטגיית אבחון ממוקדת וספציפית למטופל, המובילה בהמשך לאבחון סופי והתאמת תוכנית הטיפול.

בשלב הבא, לאחר קבלת התלונה העיקרית, מעבר על ההיסטוריה הרפואית וביצוע הבדיקה הנוירולוגית, מתבצע דימות מוחי.