ביופסיה מוחית (Brain Biopsy) – הליך הכולל הסרה כירורגית של חלק קטן מרקמת הגידול המוחי ובחינתה הפתולוגית – היא שלב האבחון הסופי והמוחלט. זהו מרכיב קריטי בתהליך האבחון הנוירו-אונקולוגי, המגשר על הפער בין חשד קליני לקביעת הטיפול המתאים לחולה. אבחנת גידול מוחי מתאפשרת לאחר בחינה יסודית של הרקמה הלא תקינה ומאפייניה המולקולריים על ידי פתולוג מומחה.

רק בעזרת ביופסיה מוחית ניתן לדעת באופן ודאי ומדויק את סוג הגידול, דרגתו, מאפייניו המולקולריים ומאפיינים נוספים אשר מאפשרים לנוירוכירורגים ולנוירו-אונקולוגים להתאים את הטיפול המדויק למטופל ולהגדיל את סיכויי הצלחתו. לדוגמה, גליומות מסוימות עם מוטציות גנטיות ספציפיות עשויות להגיב טוב יותר לחומרים כימותרפיים מסוימים. היקף כריתת הגידול והצורך בטיפולים נוספים כמו הקרנות או כימותרפיה מושפעים אף הם מממצאי הבדיקה הפתולוגית של הרקמה שנלקחת בביופסיה.

במקרים בהם הגידול עמוק ואינו ניתן להסרה או שהמטופל אינו מתאים להתערבות כירורגית להסרתו, הליך הבחירה הינו ביופסיה מוחית. לעומת זאת, כאשר על סמך מהלך האבחון הקודם ומצבו של המטופל, מתקבלת החלטה להסיר את הגידול בכל מקרה וללא הכרח באבחון הפתולוגי הסופי לא מבוצעת ביופסיה מקדימה. רקמת הגידול נדגמת במהלך הסרתה ותוצאות הפתולוגיה ישמשו לקבלת החלטה על המשך הטיפול לאחר הסרת הגידול.

ביופסיה מוחית הינה הליך ותיק אשר משמש נוירוכירורגים מראשיתה של הנוירוכירורגיה המודרנית. ההליך התפתח עם השנים לאור התקדמות בטכניקות הניתוח הנוירוכירורגיות, יכולות ההדמיה והשילוב ביניהן, תוך הפחתת הסיכונים הנלווים ושיפור רמת הדיוק של האבחון.

סוגי ביופסיות מוחיות

ישנם מספר סוגים של ביופסיות מוחיות והבחירה ביניהן תלויה בהערכה מוקדמת של סוג הגידול, מיקומו במוח ושיקולים נוספים:

ביופסיית סטריאוטקטית (או ביופסיית מחט): זהו הליך זעיר פולשני שבו מחט מוחדרת ישירות אל הגידול. הגעה מדויקת לרקמת הגידול מתבצעת באמצעות תכנון מקדים על ידי תוכנת ניווט המתבססות על הדמיה תלת-ממדית של המוח מסריקות ה-MRI. זוהי השיטה המועדפת לאבחון עבור גידולים עמוקים, גידולים הממוקמים באזורים קריטיים או גידולים אשר לא ניתנים להסרה מסיבות שונות. ביופסיה זו נעשית תחת הרדמה כללית ברוב המוחלט של המקרים.

ביופסיה פתוחה (קרניוטומיה): במקרים בהם יש צורך בכמות גדולה של רקמה לצורך ביצוע האבחנה או דגימת רקמות תוך גולגולתיות נוספות (כגון קרומי המוח), ניתן לבצע ביופסיה פתוחה באמצעות קרניוטומיה. חלק קטן מהגולגולת מוסר כדי לאפשר גישה למוח ולגידול ורקמת הגידול נדגמת. בסיום הפרוצדורה, מתלה עצם שהוסר מוחזר או שאינו מוחזר. ההליך מבוצע בהרדמה כללית, תוך שימוש בתכנון מקדים ואמצעי ניווט על מנת להבטיח את דיוק ובטיחות ההליך.

ביופסיה אנדוסקופית: כאשר ישנם גידולים הנמצאים בחללים מלאי נוזל אשר קיימים באופן טבעי במוח, או חללים שנוצרו במהלך התערבות ניתוחית ניתן להשתמש באנדוסקופ – צינור דק וגמיש עם תאורה ומצלמה בקצהו – כדי לסייע בהשגת דגימת רקמה מהגידול. ההליך כרוך לרוב בקידוח חור קטן בגולגולת ודגימת הגידול נעשית תוך צפיה ישירה ברקמת הגידול ובקרה מלאה על מיקום הדגימה.

סיכונים בביצוע ביופסיה מוחית

ביופסיה הינה הליך בטוח יחסית עם אחוז סיבוכים משמעותיים של כ-2%. עם זאת, כמו בכול הליך כירורגי או רפואי אחר, לא ניתן להימנע לחלוטין מסיכונים וסיבוכים. הסיכונים העיקריים מביופסיה מוחית כוללים זיהום, דימום ופוטנציאל לנזק נוירולוגי, כיוון שמתבצעת חדירה לרקמת המוח. סיכונים אלו הינם מינימליים בשל יישום טכניקות נוירוכירורגיות מודרניות, שימוש באנטיביוטיקה קדם ניתוחית והקפדה על ביצוע ביופסיה בתנאים הרפואיים הנדרשים. לדוגמה, במקרה של מטופל אשר נוטל מדללי דם, לא מעט פעמים נמתין עם ביצוע הביופסיה עד אשר השפעת מדללי הדם תפוג, על מנת שלא לסכנו בדמם.

נוירו-פתולוגיה – בחינת דגימת הגידול

נוירו-פתולוגיה היא הדיסציפלינה המספקת את האבחנה הסופית של גידולי מוח ומאפייניהם. לאחר לקיחת רקמת הגידול מהביופסיה המוחית, הרקמה עוברת עיבוד לקראת בדיקתה במספר שיטות:

בחינה ויזואולית תחת מיקרוסקופ: בחינה זו מאפשרת לחפש מבני תאים חריגים, דפוסי גדילה ומאפיינים תאיים אחרים המעידים על סוג הגידול במוח.

אימונוהיסטוכימיה: תהליך זה כולל צביעה של רקמת הגידול בנוגדנים המגיבים עם חלבונים ספציפיים בתאים. נוכחות או היעדר חלבונים אלה יכולים לעזור להבדיל בין סוגי הגידולים ומוטציות המכוונות לטיפול ספציפי.

פתולוגיה מולקולרית: שימוש בטכניקות מודרניות כגון PCR (Polymerase Chain Reaction) וריצוף גנטי מאפשר לזהות שינויים גנטיים ספציפיים המגדירים תת-סוגים מסוימים של גידולי מוח, כגון מוטציית IDH בגליומות.

חלק מרכזי בתהליך האבחון הפתולוגי הוא קביעת דרגת הגידול לפי דירוג ה-WHO (World Health Organization) בו גידולים מדורגים על סמך המאפיינים התאיים ודפוסי הגדילה שלהם. דרגת הגידול מצביעה על אגרסיביות הגידול והפוטנציאל שלו לגדול ולהתפשט. לדוגמה, גליומות מדורגות בסולם מ-1 עד 4, כאשר דרגה 4 (גליובלסטומה) היא האגרסיבית ביותר. מנינגיומות מדורגות בסולם של 1 עד 3 שבאותו האופן מעיד על התנהגותן הצפויה. 

מגבלות הביופסיה

בעת ביצוע הביופסיה, קיים סיכוי של כ-5% ומטה שלא תתקבל דגימה מייצגת של הגידול. מצב זה ייתכן במיוחד במקרים של גידולים הטרוגניים כגון גליובלסטומה, שבהם לאזורים שונים של הגידול עשויים להיות מאפיינים מולקולריים וגנטיים שונים. במקרים של גידולים קטנים במיוחד (פחות מ-1 ס”מ) תיתכן אפשרות של חוסר דיוק בתהליך הביופסיה או שכמות הרקמה שנדגמה לא יספיק לבחינה הפתולוגית.

במקרים אלו תיתכן אבחנה לא מדויקת (לדוגמא – אבחנה של דרגת ממאירות נמוכה בגידול שדרגתו בפועל גבוהה) ואז ייתכן ותידרש חזרה על הליך הביופסיה או ביצוע ביופסיה פתוחה. לחילופין, לאור מצב המטופל, ייתכן ויוחלט להמשיך בטיפול על סמך הנתונים הקיימים, ללא חזרה על הליך כירורגי.

בסיום הביופסיה וקבלת הדוח הפתולוגי, מגיע השלב המורכב של מפגש עם המטופל ובני משפחתו ועדכון על ממצאי האבחון.

בסרטון להלן אני מסבירה בזמן אמת על תהליך ביצוע ביופסיית מחט שביצע ד”ר ולדימיר מרקין מביה”ח סורוקה.