ד"ר תהילה קייסמן-אלבז - נוירוכירורגית אונקולוגית

האם יש לי גידול במוח? הסבר על תסמינים אופייניים

גידולי מוח, ממאירים או שפירים, יכולים להתבטא בקשת רחבה של תסמינים. תסמינים אלו יכולים להשתנות משמעותית מאדם לאדם והם מושפעים מגורמים שונים כמו גודל, סוג הגידול ומיקומו. חלק מהאנשים עלולים לחוות תסמינים חמורים ואילו אחרים תסמינים קלים בלבד. לעיתים, אין תסמינים כלל והאבחון של גידול במוח מתברר מסיבות אחרות לגמרי (לדוגמה – אדם שמגיע לבירור במיון בשל פגיעת ראש טראומתית כתוצאה מתאונה או נפילה ובמהלך הברור הכולל הדמיה נמצא גם ממצא המעיד על האפשרות לגידול).

השאלה “האם יש לי גידול במוח?” עלולה להטריד אנשים המנסים להבין את התסמינים שלהם. מעצם העובדה שמדובר במוח, כל שינוי או הפרעה לפעולתו התקינה עלולים להתבטא בתסמינים שונים – חלקם נפוצים מאוד ובמרבית המקרים אינם קשורים כלל לגידול במוח וחלקם מאוד ספציפיים והופעתם הינה בבחינת סימן אזהרה מובהק לכך שתהליך לא תקין מתרחש במוח. השונות הגדולה בתסמינים מקשה על אנשים להבין אם הסימפטומים שהם חווים אכן מצביעים על גידול מוחי. לכן, תהליך אבחון גידול במוח הוא תהליך רב-שלבי ומורכב המבוצע על ידי נוירוכירורג במטרה לוודא האם התסמינים אכן מעידים על קיומו של גידול או שמא מדובר במצב רפואי אחר.

מטרת סקירה זו הינה לסייע בהבנה ברורה של התסמינים הקשורים לגידולי מוח וסיבותיהם. לפני שידנו התסמינים השונים, חשוב להבין את המנגנונים הבסיסיים שדרכם גידולי מוח גורמים לתסמינים אלה. הבנה זו עוזרת להבין מדוע אנשים חווים תסמינים שונים ומדגימה את האופי המורכב של גידולים אלה ותגובת המוח אליהם. לקריאת סקירה כללית על גידולי מוח ניתן לעבור למאמר המבוא לגידולי מוח.

חשוב לציין שסקירה זו נועדה לתת מידע ובשום פנים ואופן לא להחליף ייעוץ רפואי של רופא נוירוכירורג או נוירולוג. אם את או אתה חווים תסמינים מתמשכים או מדאיגים הדומים לאלו המוזכרים בסקירה להלן או כל תסמין מדאיג אחר – אתם מוזמנים ליצור קשר בהקדם לתיאום פגישת ייעוץ לבירור מקיף של מצבכם. במידה ואתם נמצאים במהלך בירור לחשד לגידול במוח אנא קראו את המאמר בנושא שאלות שכדאי לשאול את הרופא אם יש לכם גידול במוח.

התסמינים האופיניים של גידול במוח

המנגנונים הפיזיולוגים המופרעים בעקבות גידול מוחי והתסמינים הנגרמים בעקבות הפרעה זו

גידולי מוח יכולים להוביל למגוון של תסמינים באמצעות שלושה מנגנונים בסיסיים. הבנת מנגנונים אלו הינה תוצאה של מחקר מתמשך שמרביתו התאפשר כתוצאה מהתקדמות יכולות ההדמיה הרפואית:

  • נזק ישיר: כאשר הגידול גדל, הוא יכול לדחוס או לפלוש ישירות לרקמת המוח שמסביב, ולפגוע בתפקודה. התסמינים הספציפיים המתעוררים כתוצאה מכך תלויים במידה רבה באזור המוח המושפע. לדוגמה, גידול באזור השולט בדיבור יכול להוביל לקשיים בדיבור. סוגים מסוימים של גידולים, כמו גליומות (ובמיוחד גליובלסטומה) או לימפומות, יכולים לחדור ישירות ולפגוע ברקמת המוח, בעוד שאחרים כמו מנינגיומות וגרורות נוטים לדחוף הצידה או להזיז את רקמת המוח ממקומה. ללא קשר לסוג, עצם הנוכחות של גידול במוח משבשת לעיתים קרובות את התפקוד התקין, מה שמוביל לתסמינים ספציפיים הקשורים לאזור המוח המושפע.
  • לחץ תוך גולגולתי מוגבר: המוח שוכן בתוך הגולגולת המהווה מעטפת קשיחה שמטרתה להגן על המוח מפגיעה חיצונית. גידול אשר מתפתח וגדל מהווה תוספת מסה לרקמת המוח. הגידול תופס מקום נוסף בתוך הנפח הנתון של הגולגולת ועל כן מגדיל את הלחץ הפנימי, מצב המכונה לחץ תוך גולגולתי. לחץ מוגבר זה יכול להשפיע על המוח כולו, מה שמוביל למספר תסמינים אופייניים כגון כאבי ראש, הפרעות קוגניטיביות, חולשה כללית ותסמינים נוספים המעידים על לחץ תוך גולגולתי מוגבר, כמו בחילות, הקאות או בצקת סביב עצב הראיה.
  • הפרעה לפעילות מוחית תקינה: גידול במוח יכול לשבש את הזרימה התקינה של נוזל מוחי (הנוזל המקיף ומגן על המוח וחוט השדרה) ולגרום להצטברותו ולתופעה הנקראת הידרוצפלוס. הגידול יכול גם לשנות את המסלולים החשמליים הרגילים של המוח ולהשפיע על תפקודם של נוירונים או תאי עצב קרובים. השיבוש של מחסום הדם-מוח (מחסום הגנה המווסת את מעבר החומרים מהדם למוח) על ידי הגידול עלול להוביל לבצקת מסוימת (Vasogenic edema) שבה נוזלים דולפים מכלי הדם ומצטברים ברקמת המוח שמסביב. מצב זה מוביל לנפיחות ומגביר עוד יותר את הלחץ על רקמת המוח שמסביב.

המנגנונים הללו גורמים לתסמינים שחווים אנשים עם גידולי מוח, בין אם בשל הגידול עצמו ובין אם מהשינויים שהוא גורם ברקמת המוח שמסביב. מיקומו של הגידול ממלא תפקיד משמעותי בסוג התסמינים כפי שיוצג בהמשך. מכיוון שלסוגים שונים של גידולים יש נטייה להופיע באזורים מסוימים במוח (לדוגמה אסטרוציטומות נוטות לעתים קרובות להתפתח באונות הטמפורליות, בעוד שאוליגודנדרגליומות נוטות יותר להימצא באונות הפרונטליות), חלק מהתסמינים יכול להעיד גם על מיקומו הסביר של הגידול במוח.

לאחר שהוסברו המנגנונים המרכזיים הגורמים לתסמינים מפורטים להלן הקבוצות המרכזיות של תסמינים:

מחקרים מראים שהסיכוי שאדם יחווה כאב ראש במהלך חייו קרובה ל-100% (אצל נשים הסיכוי גדול יותר מגברים). רוב כאבי הראש הללו הם הפרעות כאב ראש ראשוניות, כגון כאבי ראש הנגרמים ממתח, מיגרנות או כאבי ראש מקבציים (cluster headaches). ברוב המקרים, אנשים הפונים לטיפול רפואי בשל תלונה על כאבי ראש, אינם מאובחנים במצב רפואי משמעותי או מסכן חיים, בוודאי שלא בגידול מוחי. עם זאת, כאבי ראש הם גם אחד התסמינים השכיחים ביותר הקשורים לגידולי מוח וחווים אותם כמחצית מכלל החולים בגידולי מוח.

כאבי ראש שמקורם בגידול מוח הם לעתים קרובות כאבים מתמשכים עם מאפיינים ספציפיים. המאפיינים של כאבי ראש אלו יכולים להשתנות במידה רבה. כאבי הראש בדרך כלל יציבים אך שונים ממיגרנות, לרוב מחמירים עם היקיצה (כ-30% מהחולים חווים כאב ראש בשעות הבוקר המוקדמות) אך משתפרים מעט במהלך היום (רק כ-10% סובלים מכאב ראש במהלך כל היום). רוב כאבי הראש מתרחשים לסירוגין, עם משכים טיפוסיים של שעות, ועוצמה בינונית עד חמורה. כאבים אלו עשויים להיות מלווים גם בהקאות ובבעיות נוירולוגיות חדשות (ראה בהמשך). בהתאם למיקום הגידול, הכאב עשוי לפעום או לא. כאבי הראש מחמירים בדרך כלל עם שיעול, פעילות גופנית או שינוי בתנוחה ולעתים קרובות אינם מגיבים לתרופות ללא מרשם נגד כאבים כגון אקמול או איבופרופן. מיקום כאבי הראש יכול להעיד גם מיקומו הכללי של הגידול אך זו לא שיטה מבוססת לאבחון.

כאבי ראש הינם תסמין נפוץ אך רק לעתים רחוקות התסמין היחיד של גידול במוח. מחקרים הראו שבזמן האבחון בגידול במוח רק כ-10% מהחולים הציגו כאב ראש כתלונתם היחידה, אך מעל ל-50% דיווחו על כאבי ראש כאחד התסמינים. כאבי ראש אלו מופיעים לעתים קרובות עם סימנים ותסמינים נוירולוגיים אחרים כמו התקפים, בחילות/הקאות, שינויים באישיות, ראייה מטושטשת וחסרים נוירולוגיים מוקדיים אחרים. שינוי באופי של כאב הראש והופעת תסמינים חדשים הינם סימנים מטרידים בהקשר לקיומו של גידול במוח.

בחילות והקאות, יכולות להיות תסמינים של גידול במוח. תסמינים אלו נגרמים בדרך כלל כתוצאה מלחץ תוך גולגולתי הנובע מצמיחת הגידול, אך יכולים להיגרם גם על ידי הפרשת גורמי דלקת, או בצקת והצטברות של נוזל מוחי (מצב הנקרא הידרוצפלוס) המתרחשים כאשר גידול חוסם את נתיבי הזרימה הרגילה של נוזל המוח.

מלבד תוצאה של עליית לחץ תוך גולגלתי, הסיבה לבחילות והקאות יכולה להיות נעוצה בתגובת המוח לנוכחות הגידול באזורים מסוימים. סוגים מסוימים של גידולים, יכולים לדחוס ישירות את מרכז ההקאה או לפלוש למרכזים השולטים על תפקודים אלו ולגרום לתסמינים אלו גם בהיעדר לחץ תוך גולגולתי מוגבר. דוגמאות לכך, הם גידולים הנמצאים באזור הגומה האחורית (posterior fossa), כגון מדולובלסטומה או אפנדימומות או גידולים בגזע המוח.

בחילות והקאות הקשורות לגידול במוח הינן בדרך כלל קשות יותר בשעות הבוקר המוקדמות או שעות הלילה המאוחרות מאד ועשויות להשתפר במהלך היום כאשר הלחץ שהצטבר בגולגולת במהלך הלילה מתחיל להתנקז כאשר עוברים משכיבה לעמידה. תסמינים אלו עלולים להחמיר בשינוי תנוחה פתאומי, למשל, מישיבה או שכיבה לעמידה. התסמינים יכולים להימשך יותר משבוע, ברוב הימים, ללא סימן לשיפור. כאב ראש חריף ואחריו אפיזודה של הקאות בשעות הבוקר המוקדמות מאד יכול לרמז על לחץ תוך גולגולתי מוגבר. הקאות המתרחשות בפתאומיות ובעוצמה, המכונה הקאות קשתיות, נראות בדרך כלל בילדים אך נדירות במבוגרים.

חשוב לציין שבחילה והקאות הן לעתים נדירות התסמינים היחידים של גידול במוח. לעתים קרובות הן מלוות בתסמינים נפוצים אחרים כגון כאבי ראש או שינויים בראייה.

גידול מוחי הממוקם ליד עצב הראייה או לאורך מסלול הראייה במוח, או גידול המפעיל לחץ על אזורים ספציפיים במוח המעורבים בראייה יכול לגרום להפרעות ראייה שונות. הפרעות אלו יכולות להופיע במספר דרכים, כולל ראייה מטושטשת, ראייה כפולה, אובדן ראייה היקפית, פזילה, רגישות לאור או אפילו אובדן ראייה מוחלט במקרים חמורים. במקרים של עליית לחץ תוך גולגלתי, תתכן בצקת של עצבי הראיה אשר לרוב תתבטא בשלבים הראשונים בראיה מטושטשת ואובדן ראית צבעים.

פרכוסים הינם תסמין נפוץ בחולים עם גידולי מוח והם יכולים להשתנות מאוד במאפייניהם ובעוצמתם. זוהי תופעה המתרחשת כאשר הפעילות החשמלית הרגילה במוח משובשת על ידי הגידול. פרכוסים שמקורם בגידולי מוח מסווגים בדרך כלל כפרכוסים מוקדיים, וכתלות במיקומו במוח של מקור ההתקף, מאפייני הפרכוסים יכולים לנוע בין תחושות או תנועות חריגות ועד לאובדן הכרה.

לעיתים קרובות פרכוסים הם התסמין הראשון של גידול במוח ולעיתים הם אף התסמין הקליני היחיד (במיוחד במקרה של גליומות). הסבירות לחוות פרכוסים תלויה בסוג הגידול במוח אך לגידולים הגדלים לאט יש סיכוי גבוה יותר לגרום לפרכוסים. שכיחות הפרכוסים יכולה לנוע בין 30% ל-100% בהתאם לסוג הגידול לדוגמה, לסוגים מסוימים של גידולי מוח שפירים, כמו גליומות מדרגה נמוכה וגנגליומות, יש שכיחות פרכוסים של מעל 80%. לעומת זאת, בגליובלסטומות, שהן גידולי מוח אגרסיביים, שכיחות הפרכוסים הינה 40-60%. חזרה או החמרה של התקפים לאחר טיפול בגידול במוח יכולה להצביע על התקדמות הגידול.

סוגי הפרכוסים יכולים להשתנות בין אנשים שונים ובהתאם לסוג הגידול:

  • פרכוסים מוקדיים פשוטים: אלו מתרחשים בכ-25-60% מהמקרים ומערבים אזור מסוים במוח מבלי לגרום לאובדן הכרה. האדם המפרכס נשאר מודע למתרחש סביבו במהלך ההתקף, שעלול להתבטא בתנועות פתאומיות ומקפצות של חלקי גוף כמו הזרוע או הפנים או תחושות מוזרות כגון נימול, רדימות של חלק בגוף.
  • פרכוסים מוקדיים מורכבים: אלו מייצגים עד כשליש מהמקרים. ההתקפים מתחילים באזור אחד במוח אך יכולים להתפשט לאזורים אחרים, מה שמוביל לאובדן הכרה או מודעות.
  • פרכוסים כלליים משניים: פרכוסים אלו מתחילים בחלק אחד של המוח ואז מתפשטים לשתי ההמיספרות וגורמים לאובדן הכרה. הסיכויים לפרכוסים מסוג זה משתנים אך בכמחצית מהמקרים זהו סוג הפרכוסים הראשון שאדם עם גידול מוחי יחווה.

חסרים נוירולוגיים הינם ליקויים בתפקוד הגוף הנגרמים מפגיעה במערכת העצבים. גידולי מוח יכולים להוביל לחסרים נוירולוגיים ספציפיים מכיוון שהם יכולים לפגוע ישירות באזור המוח האחראי לתפקודים מסוימים. כמובן שאופי החסר תלוי במיקומו הספציפי של הגידול:

  • בעיות הקשורות לתנועה: יכולות להופיע כחולשה בצד אחד של הגוף, או אפילו שיתוק במקרים חמורים. תסמינים אלו מתרחשים כאשר הגידול משפיע על חלקים במוח השולטים על תפקוד השרירים וביצוע תנועה רצונית.
  • ליקויים תחושתיים: יכולים להתבטא כתחושת רדימות, חוסר תחושה או נימול. המוח אחראי לפרש את המידע שהעצבים אוספים מהסביבה, כגון מגע, טמפרטורה וכאב, וכאשר גידול מפריע לאזורים אלה במוח, עלולים להתרחש שינויים בפירוש התחושה עד כדי אובדן תחושה. לחילופין, תתכן היווצרות תחושות שאינן אמיתיות בעקבות הפעלת מסלולים עצביים באופן לא תקין או שיבוש מהלכם התקין על ידי הגידול (לדוגמה תחושת נימול).
  • בעיות בקואורדינציה ואיזון: ייתכנו במידה והגידול ממוקם בחלקים במוח המווסתים תפקודים אלו. אזורים אלה כוללים את המוח הקטן ואזורים אחרים המעורבים בתנועה והתמצאות במרחב. אם גידול משפיע על אזורים אלה, אדם עלול להתקשות ללכת ישר, לשמור על שיווי משקל או לתאם את תנועותיו, למשל, כאשר הוא מושיט יד לחפץ.

ליקויים בתפקוד הקוגניטיבי, הכוללים יכולות כמו שפה, זיכרון, תפיסה מרחבית, קשב ותפקוד ביצועי, הם תסמין שכיח בקרב אנשים עם גידולי מוח. במקרים מסוימים, שינויים אלו עשויים להיות עדינים עד כדי כך שרק החולים עצמם מודעים אליהם, בעוד שבמקרים אחרים דווקא חבר, בן משפחה או הרופא המטפל יהיה הראשון שיבחין במשהו שונה. תסמינים אלו תלויים בגורמים רבים כגון מיקום וסוג הגידול, גודלו, קצב גדילתו, התקדמות המחלה ומצבים פסיכו-פיזיים אינדיבידואליים והם נפוצים למדי – במחקר שכלל גליומות בדרגה נמוכה (LGG), ליקויים קוגניטיביים צוינו עם הופעת המחלה בכ-90% מהחולים.

ליקויים קוגניטיביים הקשורים לגידולי מוח יכולים להתבטא באופנים שונים כגון למידה וזיכרון. מטופלים עשויים להתקשות ללמוד ולהיזכר במידע או חוויות חדשות (הפגיעה בזיכרון לטווח קצר היא לרוב תסמין נפוץ יותר של גידולי מוח מאשר פגיעה בזיכרון לטווח ארוך), שפה ותקשורת (קושי בשליפת מילים, בדיבור בכתיבה ובקריאה), תשומת לב וריכוז (מטופל עם גידול במוח עלול להתבלבל או שדעתו תוסח בקלות רבה, הוא יתקשה לעסוק בריבוי משימות) או יכולות אינטלקטואליות כלליות (לדוגמה פגיעה בשיקול הדעת וחוסר יכולת לקשר בין סיבה לתוצאה).

מיקומו של הגידול במוח יכול להשפיע על דפוסים קוגניטיביים ספציפיים. לדוגמה, גידולים באונה הפרונטלית עלולים להיות קשורים לחסר בכישורי קבלת החלטות, בעוד שגידולים באונה הטמפורלית עלולים להשפיע על יכולת ביטוי מילולי וזיכרון. ראוי להזכיר גם ששיטות הטיפול בהן נעשה שימוש, כגון ניתוח, הקרנות או כימותרפיה, יכולות להשפיע גם על התפקוד הקוגניטיבי בדרכים שונות.

הערכת ליקויים קוגניטיביים היא חלק מרכזי באבחון ובמעקב אחר חולים בגידולי מוח. במקרים מסוימים, ירידה קוגניטיבית יכולה להעיד על התקדמות המחלה או הישנותה לפני שהיא מזוהה באמצעות הדמיה. חשוב גם לציין שחלק מהליקויים הקוגניטיביים, כמו ציון נמוך במבחן זיכרון מילולי, נקשרים לשיעורי הישרדות.

גידולי מוח יכולים לגרום למספר תסמינים החופפים או דומים להפרעות בריאות הנפש. תסמינים אלו מתבטאים בשינויים משמעותיים באישיות, בהתנהגות, במצב הרוח ובדרך בחשיבה של המטופל. לתסמינים נוירו-פסיכיאטריים אלו יכולות להיות מספר סיבות: מיקומו של הגידול במוח, הנזק שנגרם מהגידול, גיל המטופל ובריאותו הכללית, ההשפעה הפסיכולוגית של הגידול ומצבים בריאותיים נוספים.

ישנן הפרעות קוגניטיביות ספציפיות ולא ספציפיות הקשורות לגידולי מוח:

  • הפרעות ספציפיות, כגון אפזיה (קושי בביטוי שפתי), אגנוזיה (אובדן היכולת לזהות חפצים, אנשים, צלילים, צורות או ריחות), אבוליה (חוסר רצון או יוזמה), אלקסיה (אובדן יכולת קריאה), או אפרקסיה (קושי בתכנון מוטורי), מצביעות לעיתים קרובות על מיקומו של הגידול. עם זאת, תסמינים אלו, אם אינם מופיעים עם תסמינים נוספים, נחשבים לעיתים, בטעות, לתהליכים שאינם קשורים לגידול במוח.
  • הפרעות לא ספציפיות הינן שכיחות יותר, במיוחד בשלבים המוקדמים של המחלה. אלו כוללות עצבנות, שינוי אישיותי, חוסר יציבות רגשית, שכחה, חוסר התלהבות או ספונטניות ותגובה מואטת. עם הזמן, תסמינים אלו עשויים להתקדם לאדישות. הפרעות לא ספציפיות אלו אינן מצביעות על גידול מוח באזור ספציפי, אך עשויות לרמז על גידול במבנים עמוקים המשפיעים על הקישוריות של המוח, כגון ה-corpus callosum שהינו המבנה המחבר בין שני צידי המוח או גידולים באונות הקדמיות (בעיקר באונה הקדמית השמאלית).

חלק מהתסמינים הנוירו-פסיכיאטריים החמורים יותר כוללים תוקפנות, אשליה, הזיות, אימפולסיביות, מאניה, פרנויה, פסיכוזה והתנהגות אלימה. במקרים קיצוניים, תסמינים אלו עלולים לסכן את האדם ואת בני משפחתו. שינויים באישיות ובהתנהגות יכולים להיות מאתגרים במיוחד לבני המשפחה ולחברים. לדוגמה, אדם שהיה ידוע כמנומס ואדיב, עלול להפוך לעצבני ושתלטן.

תסמינים של מאניה, המאופיינים באופוריה, מצב רוח מוגבר וחוסר הערכה של חומרת המחלה, קשורים יותר לגידולים באונה הקדמית הימנית. הזיות ופסיכוזה שכיחות גם הן, מופיעות בכ-20% מהחולים, וקשורות לרוב לגידולים באזורי מוח שונים, לרבות בלוטת יותרת המוח, אונות טמפורליות, בלוטת האצטרובל ואזורים נוספים.

דיכאון הוא תסמין נפוץ נוסף בחולים עם גידול במוח. תסמין זה יכול להתבטא בכל שלב של המחלה – לפני האבחון כתסמין נוירולוגי אך בוודאי שגם לאחר האבחון או הטיפול. דיכאון מתרחש בעד כ-15% מהחולים עם גידולי מוח ראשוניים ובשכיחות גבוהה יותר אצל אלו עם גידולים באונה הקדמית השמאלית.

ולבסוף, גם ירידה במשקל וירידה בתיאבון הם לרוב סימני אזהרה מוקדמים לגידולי מוח (כמו גם לסוגים אחרים של גידולים ממאירים). עם זאת, ניתן לטעות בקישור תסמינים אלה להפרעת אכילה, במיוחד אצל נשים צעירות, מה שמוביל לאבחון שגוי אפשרי.

סיכום

גידולי מוח יכולים לגרום לשורה ארוכה ומגוונות של תסמינים המשתנים מאדם לאדם. מקורם של תסמינים אלו הוא בהשפעת הגידול על רקמת המוח באמצעות נזק ישיר, לחץ תוך גולגולתי מוגבר או שיבוש של פעילות מוחית תקינה. כל מנגנון שכזה, כמו גם סוג הגידול ומיקומו, עלול להוביל למערכת תסמינים שונה. התסמינים השונים הנגרמים כתוצאה מגידול במוח נסקרו לעיל על מנת לתת מושג כללי לגבי אופי התסמינים הצפוי.

אזהרה חוזרת לזו שניתנה בראשית מאמר זה – סקירה זו נועדה לתת מידע ובשום פנים ואופן לא להחליף ייעוץ רפואי של נוירוכירורג או נוירולוג. אם את או אתה חווים תסמינים מתמשכים או מדאיגים הדומים לאלו המוזכרים בסקירה להלן או כל תסמין מדאיג אחר – אתם מוזמנים ליצור קשר בהקדם לתיאום פגישת ייעוץ לצורך בירור מעמיק של מצבכם.

קישור לסרטון קצר של Cleveland Clinic על סימפטומים מרכזיים המהווים סימני אזהרה לגידול במוח.

סימוכין

Alentorn, A., Hoang-Xuan, K., & Mikkelsen, T. (2016). Presenting signs and symptoms in brain tumors. In M. S. Berger & M. Weller (Eds.), Handbook of Clinical Neurology (Vol. 134, pp. 19-26).

Vecht, C. J., Kerkhof, M., & Duran-Pena, A. (2014). Seizure Prognosis in Brain Tumors: New Insights and Evidence-Based ManagementThe Oncologist, 19(7), 751–759

Giovagnoli, A. R. (2012). Investigation of cognitive impairments in people with brain tumorsJ Neurooncol, 108, 277–283.

Madhusoodanan, S., Ting, M. B., Farah, T., & Ugur, U. (2015). Psychiatric aspects of brain tumors: A reviewWorld J Psychiatry, 5(3), 273–285.

Hadidchi, S., Surento, W., Lerner, A., Liu, C. S. J., Gibbs, W. N., Kim, P. E., & Shiroishi, M. S. (2019). Headache and Brain TumorNeuroimaging Clinics of North America, 29(2), 291-300.

American Brain Tumor Association

Scroll to Top