תהליך האבחנה בגידול מוחי הוא חוויה קשה מאוד ומלאת אי וודאות עבור מטופלים ובני משפחתם. חשוב לדעת שתהליך האבחנה יכול להיפרס על פני מספר מפגשים, בהתאם לבדיקות ולבירורים הנדרשים להשלמת האבחון. לעיתים האבחון המלא מתקבל רק לאחר שהמטופל עובר טיפול רפואי מלא. בכל מקרה, השאלות המנחות שלהלן יסייעו למטופל בשלב ההתחלתי של התהליך, גם אם האבחון עדיין אינו סופי, ויאפשרו לו להיות שותף פעיל בהחלטות הטיפול. לרקע כללי בנושא גידולי מוח ניתן לקרוא את מאמר המבוא לגידולי מוח באתר זה.

איזה סוג של גידול במוח יש לי?
הבנת הסוג הספציפי של הגידול מוחי חיונית לקביעת תוכנית טיפול מתאימה. גידולי מוח מסווגים על סמך מקורם מתאי המוח, כגון גליומות, מנינגיומות או אדנומות יותרת המוח. לכל סוג גידול מאפיינים ייחודיים המשפיעים על אפשרויות הטיפול ועל הפרוגנוזה.

האם הגידול שלי שפיר או ממאיר (סרטני)?
גידולים שפירים גדלים בדרך כלל לאט ופחות חודרניים לרקמות הסובבות. מאידך, גידולים ממאירים גדלים בצורה אגרסיבית ועלולים להתפשט לחלקים אחרים של המוח או חוט השדרה. הידיעה אם הגידול שפיר או ממאיר עוזרת לרופא לבחור את אסטרטגית הטיפול ולעיתים אף לשקול מעקב ללא צורך בהתערבות טיפולית.

מהי דרגת הגידול? מה זה אומר?
דירוג (או שלב) הגידול מתייחס למערכת בינלאומית מוסכמת שהוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization – WHO) המסייעת לסווג גידולי מוח על סמך האגרסיביות שלהם וסיכויי התפשטותם. הדירוג נע בין 1 (הכי פחות אגרסיבי) ל-4 (האגרסיבי ביותר), כאשר ככול שהדירוג גבוה יותר כך הפרוגנוזה פחות טובה. הבנת דירוג הגידול נותנת מושג טוב יותר על התנהגותו הצפויה ותוצאות הטיפול האפשריות. עם זאת, במיעוט המקרים ישנם גידולים המוגדרים כדרגה 1, אך בעלי התנהגות לא טיפוסית.

היכן נמצא הגידול במוח שלי? מה גודל הגידול במוח שלי?
מיקומו וגודלו של הגידול משפיעים ישירות על התסמינים שהמטופל חווה, אפשרויות הטיפול והסיכונים הפוטנציאליים של טיפולים אלה. מיקומים מסוימים עשויים להיות מאתגרים יותר לטיפול (כגון גידול בגזע המוח). גידולים במיקומים קריטיים וגידולים גדולים דורשים בדרך כלל גישה טיפולית מהירה יותר.

האם אצטרך בדיקות נוספות לפני תחילת הטיפול? אם כן, אילו?
בהתאם לשלב האבחון, יתכן וידרשו בדיקות נוספות על מנת לקבל מידע שלם על הגידול ולסייע בקבלת החלטות מושכלת לגבי הטיפול הרצוי. בדיקות אלו עשויות לכלול בדיקות הדמיה נוספות לאלו שבוצעו (MRI, CT, לעיתים בשיטות שונות כגוןPET-CT או fMRI), בדיקות דם או בדיקות מולקולריות פתולוגיות של התהליך הגידולי.

האם יש צורך בביופסיה כדי לאשר את האבחנה או לאסוף מידע נוסף?
ביופסיה כוללת נטילת דגימה קטנה של רקמת הגידול לצורך בחינה פתולוגית. הבחינה הפתולוגית של רקמה זו מאפשרת לרוב את האבחנה המוחלטת לגבי סוג הגידול ועשויה להניב גם מידע גנטי ומולקולרי אשר יכול לשמש להתאמה אישית של הטיפול.

איך אבחון גידול המוח שלי קשור למצבי הרפואי ולמחלות אחרות מהן אני סובל?
בריאות הכללית של מטופל ומצב רפואי קיים מראש – כרוני (כגון סוכרת או מחלת לב) או אקוטי – יכולים להשפיע על אפשרויות הטיפול וההחלמה. חשוב לוודא שהרופא המטפל מעודכן בכל מצב רפואי קיים.

האם אתה יודע מה גרם לגידול הזה?
הגורם המדויק לרוב גידולי המוח אינו ידוע. יחד עם זאת, גורמי סיכון מסוימים, כגון חשיפה לקרינה מייננת, היסטוריה משפחתית של גידולי מוח, ותסמונות גנטיות ספציפיות, עלולים להגביר את הסיכון להתפתחות גידול במוח. הבנת גורמי הסיכון הפוטנציאליים יכולה לסייע בקבלת החלטות לגבי צורך בבדיקות נוספות וגם לגבי צורך בבירור גנטי או אחר עבור בני משפחתו של המטופל.

האם אני צריך לדאוג לגבי הסיכון של הילדים שלי לפתח גידול זה?
מצבים תורשתיים מסוימים או מוטציות גנטיות (כגון Neurofibromatosis type 1/2 ועוד) עלולים להגביר את הסיכון לגידולי מוח במשפחות. אם לגידול יש מרכיב גנטי, הרופא יסביר על הסיכון הפוטנציאלי עבור ילדי וקרובי המשפחה מדרגה ראשונה של המטופל וימליץ על בדיקות או מעקב בהתאם.